עבודת שורשים-משפחת בצלאל

ראיונות עם בני המשפחה הקרובה

השאלות-

 

שאלות להורים:

1.   שמות

מה שמך (שם פרטי ומשפחה, האם החלפת שמות או כינויים במהלך חייך ולמה)?

האם ידועה לך משמעותו ומקורו שם המשפחה שלך (אפשר להיעזר במאגר שמות המשפחה של בית התפוצות)?

האם ידוע לך מקור שמך הפרטי (על שם מי אתה נקרא, מה פירוש השם)?

מה שמם של הוריך, אחיותיך ואחיך?

מהו הסטטוס המשפחתי שלך?

מהו המקצוע שלך?

2. מקום ותאריך לידה

מהו תאריך הולדתך?

היכן נולדת (מדינה ועיר/כפר)?

האם המקום בו נולדת עבר שינויים (גאוגרפים, שלטוניים) מאז שנולדת?

3. בית הולדתך

אלו שפות דברו בבית הולדתך (אלו שפות אתה דובר היום)?

תאר כיצד נראה הבית בו גדלת (אלו רהיטים היו בו, כמה חדרים ואלו, האם הייתה גינה, חצר או משק)?

ספרי על ארוע שאת זוכרת הקשור בך ואחייך / אחיותייך?

אלו מאכלים נהגתם לאכול בבית ילדותך?

אילו חגים זכורים לך במיוחד מילדותך (חגים יהודים, חגים הקשורים במדינה בה גרתם) ומדוע?

מה היו חובותייך / מטלות הבית בבית ילדותך?

4. בית הספר/ילדות

באיזה בית ספר למדת (האם יהודי, כללי, חקלאי)?

מה היה המקצוע  הלימוד האהוב עליך בבית הספר?

באיזו מגמה למדת?

ספרו על משהו מעניין אליו אתם מתגעגעים שהיה קיים בתקופת ילדותכם ונעלם מהעולם.

ספרו על מעשה קונדס שעשיתם בתקופת ילדותכם

ספרו על מערכת היחסים שלכם עם ההורים שלכם בתקופת נערותכם

ספרו על מערכת היחסים שלכם עם האחים שלכם בתקופת נערותכם / ילדותכם

ספרו על משהו מעניין שקיים היום בעולם, שלא היה קיים בתקופת ילדותכם

איזה תלמיד/ה היית (טוב, חרוץ, שאינו אוהב את בית הספר)?

5. נערות

ספר/י על חבר/ה משמעותי/ת מימי נערותך.

כיצד נהגתם לבלות את שעות אחר הצהריים (אלו משחקים שיחקתם והאיפה)?

האם היית חבר/ה בתנועת נוער (אם כן, איזו, היכן התקיימה הפעילות, מה נהגתם לעשות, מי היו המדריכים)?

מה היו התחביבים שלך בתור ילד/ה?

ספר על ארוע מיוחד שהתרחש בתנועת הנוער

אילו ספרים קראת בתקופת התבגרותך?

מהי חווית ההתבגרות החזקה ביותר הזכורה לך?

לאיזו מוסיקה האזנתם בגיל ההתבגרות?

ספרו על מוסד שבו התנדבת?

האם אתה בקשר עם חלק מחבריך מתקופת נערותך? ספר/י עליו/ה.

6.      סיפור עלייה (כל השאלות סעיף זה חובה רק בתנאי שהמרואיין אכן עלה לארץ ממדינה אחרת)

מתי עליית לארץ ישראל?

כיצד עליית (במטוס, אניה, רכבת, שילוב של כמה אמצעים)?

מדוע החלטת לעלות לארץ?

האם היו קשיים מיוחדים לעלות?

האם היו קשיים להיקלט בארץ ישראל?

ספר על חוויה הזכורה לך באופן מיוחד ממסע העלייה שלך לארץ?

ספר על חווי הזכורה לך באופן מיוחד מהימים הראשונים שלך בארץ ישראל?

7. ספר/י על אירועים היסטוריים שהתרחשו בימי חייך והשפיעו עלייך או על משפחתך (אירועים הקשורים

בהיסטוריה של ארץ הולדתך, של מדינת ישראל, של המקומות בהם גדלת וחיית)?

מה היו קשרי השכנות שהיו למשפחתך ולך עם שכניך במקום הולדתך ונערותך?

האם ישנם אירועים חשובים בחיי העיר או המדינה בה חיית שהיית שותף/ה אליהם?

ספר/י סיפור, בדיחה או פתגם הקשורים לימי ילדותך/נערותך/בגרותך שלא נאמרים כבר היום?

8.בגרות

מה רצית להיות שתהיי גדולה? 

באיזה תנועת נוער היית

איך  הכרת את אמא/ אבא?

מתי החלטתם להביא אותי לעולם

ספרו כיצד החיים שלכם התנהלו לפני שבאתי לעולם

מה הטיפ שלכם לחיים?

ספרו על הדבר הכי מגניב שעשיתם בחייכם עד כה?

ספר על  דברים שמזכירים לך את עצמך כשאתה היית בגילי?

ספר/י על האהבה הראשונה שלך. 

מדוע בחרת במקצוע שלך?

 

 

שאלות לאחים הקטנים והגדולים:

ציינו את שמכם, גילכם ושמות ההורים.

(ציינו אם אתם אחים מאותם ההורים)

מה את/ה עושה בחייך והיכן? (תלמיד, בעל מקצוע)

בן / בת כמה היית כשנולדתי?

ספר/י אם את/ה זוכר/ת את יום הולדתי ותאר כיצד הרגשת.

כיצד נראו החיים בבית לפני שנולדתי?

ספר/י על אירוע מיוחד שאת/ה זוכרת מתקופת ילדותינו.

ספר/י על עבודת התנדבות שעשית בחייך.

מה הייתה תוכנית הטלויזיה האהובה עליך בילדותך?

מה את/ה רוצה להיות כשתהיה / כשתהיי גדול/ה?

מה הם התחביבים שלך?

האם יש לך כינויים? אם כן, מה הם?

מהו החג האהוב עלייך? ולמה?

מה הטיפ שלך לחיים?

מה הצבע האהוב עלייך?

מה השיר האהוב עלייך?

 

תשובות של ההורים

 

אמא שלי:

חנה בצלאל-

1. אני נולדתי בשם אנה זיידנברג. אך כאשר עליתי לארץ השם שלי עוברת לחנה. בנוסף, אני החלפתי את שם המשפחה זיידנברג לבצלאל כאשר התחתנתי עם איציק בצלאל. לא היו לי שום כינויים במהלך חיי. 

לא ידוע לי מה הוא המקור של שם המשפחה שלי אך ידועה לי שהמשמעות של שם המשפחה שלי זיידנברג הוא הר המשי.

שמי נקרא על שם סבי, אברהם ז"ל בכך שהיה נהוג במשפחתי שהאות הראשונה של שם הסבא תהיה גם האות הראשונה של השם של הנכד או הנכדה. לכן, החליטו לקרוא לי אנה. המקור של השם אנה הוא בעצם חנה אחת מהאימהות בתנ"ך.

שם הוריי: רחל ואפרים זיידנברג.

שם אחי: אלכס זיידנברג.

שם אחותי: יהודית טיטלמן.

הסטטוס המשפחתי שלי הוא נשואה+3

המקצוע שלי הוא כלכלנית.

2. אני נולדתי ב-18 ביולי, בשנת 1,968. אני נולדתי בקישינב, שבמולדביה. המקום בו נולדתי השתנה מאוד מכיוון שהוא היה חלק מברית המועצות ולאחר שברית המועצות התפרקה הוא היה חלק ממדינה נפרדת. קישינב כבר הייתה עיר במולדביה שעכשיו היא מדינה נפרדת. בנוסף, מולדביה עברה שינוי שלטוני בכך שבזמן שהיא הייתה חלק מברית המועצות השלטון היה קומוניסטי ועכשיו השלטון הוא רפובליקני.

3. בבית הולדתי דיברו ברוסית, אידיש ועברית. אך כיום אני דוברת עברית ואנגלית. אני זוכרת שבית הולדתי היה חד קומתי והוא היה על גבעה. אני זוכרת שהיה בבית זה חצר עם שפנים, היה מטבחון קטן, ספות, שולחנות, כיסאות, כמה חדרים, מיטות. לסיכום, בית קטן ורגיל. אני זוכרת שלאחר כמה שנים, לאחר שעלינו לארץ ממולדביה, הייתה מלחמת יום הכיפורים. אני זוכרת שאני ואחותי היינו במקלט ואני חשבתי שזה הכל משחק. יצאנו מהמקלט והיינו שם. שמענו את הסירנות אבל התייחסתי לכך ברצינות. אני זוכרת שאחותי פחדה מאוד. בבית ילדותי בארץ, היינו אוכלים כוסמת, "ממליגה", פשטידות, פסטה, דגים מעושנים. החג שאני זוכרת הכי טוב מילדותי הוא חג הסוכות. היינו בונים סוכה, היינו מקשטים אותה, היינו מביאים רהיטים וישנים בה כל השבוע. היינו עושים מסיבות, נהנים ומבלים.

כאשר הייתי ילדה, הייתי צריכה לעשות מטלות רבות כמו סידור החדר, הוצאת הזבל, שטיפת כלים וכדומה.

4. אני למדתי בבית ספר ממלכתי כללי. בבית הספר המקצוע האהוב עליי היה מתמטיקה. אני למדתי במגמה הפיזיקלית ולאחר מכן במגמה הביולוגית. אני מתגעגעת לכך שכאשר אני הייתי נערה היו מסיבות נוער מטעם העירייה שהיו מהנות מאוד. אך כיום לצערי, כבר לא מארגנים את המסיבות האלו. כאשר אני הייתי ילדה, אני עשיתי כמה מעשי קונדס. לדוג': פעם אחת, הוריי לא נתנו לי לצאת מהבית ללכת לשחק עם חבריי אבל אני רציתי ללכת מאוד. אז אני הלכתי למרפסת הכביסה וטיפסתי על הצינורות. אני הצלחתי לרדת למטה ושיחקתי עם חבריי. אני הצלחתי לברוח מהבית ללא רשות. הייתה לי מערכת יחסים קרובה ופתוחה מאוד עם הוריי, לא היו לי תופעות של גיל ההתבגרות כמו מרדנות. כיבדתי את הוריי והם כיבדו אותי בחזרה, לא היו ללי דרישות שונות ומשונות. המערכת היחסים שלי עם אחי הגדול לא הייתה קרובה וחברית אלא יותר כבוד הדדי. כיבדנו אחד את השני אך לא היינו ממש חברית אבל אני אהבתי אותו כי היו לו הרבה חברים והוא אהב מאוד מוזיקה. הוא אהב מאוד לנגן בגיטרה, פסנתר וחצוצרה. מערכת היחסים שלי עם אחותי הייתה דו פרצופית. מחוץ לבית, הייתי מגנה ותומכת באחותי הקטנה. אבל בבית היינו מתווכחות ורבות ללא סיבה. למרות שהיינו תאומות זהות, לא היה בינינו שום תחרות. אני הייתי תלמידה מצוינת, "חרשתי" הרבה והשקעתי בלימודיי רבות. 

5. כאשר אני הייתי בת 16, היה לי חבר שקראו לו גבי והוא היה משמעותי מאוד עבורי. היינו רוכבים על אופנוע ברחבי העיר, ברחבי פארקים. היינו הולכים לבתי קולנוע יחד, היינו הולכים לטיולים. התחביבים שלי בתור ילדה היו פינג-פונג, טניס, כדורסל, כדורעף, מחניים. כאשר הייתי ילדה, אהבתי מאוד את כל ענפי הספורט שבהם היה כדור. כאשר הייתי נערה, לא היה לי הרבה מאוד זמן לקרוא הרבה ספרים ולכן היה לה זמן לקרוא רק ספרים שהייתי צריכה לקרוא עבור הבגרויות. 

חווית ההתבגרות הקשה ביותר שזכורה לי היא המעבר לגור עם קרובי משפחה שהם לא היו אחי, אחותי והוריי. אני עברתי לגור ללא הורי בגיל 16, הייתי צריכה להתאמן בנבחרת ישראל בטניס שולחן והאימונים נערכו בתל אביב אך אני גרתי בנהריה. לכן, הייתי צריכה לעבור לגור בתל אביב. המוסיקה אליה האזנתי בגיל ההתבגרות הייתה מוזיקה ישראלית כמו שלמה ארצי, שלום חנוך, כוורת, משינה, החברים של נטשה. כאשר אני התבגרתי, אני לא התנדבתי בשום מוסד באופן רשמי אך אימנתי ילדים בטניס שולחן בנהריה ובקרית ים.  

6. אני עליתי לארץ בעזרת בכך שנסעתי לתחנה הנקראת "עונגני" ומשם ברכבת עד לבוקרסט, עיר הבירה של רומניה. הייתי  בבית מלון בעיר במשך יומיים ומשם המשכנו עם מטוס "אל על" לשדה התעופה לוד.

החלטתי לעלות לארץ בגלל שאני ומשפחתי רצינו להרגיש את יהודים ולחיות בארץ אבותינו. בנוסף, כל משפחתי כבר רצתה לעזוב את קישינב ואני ומשפחתי לא רצינו להישאר לבד אלא לעלות לארץ עם כל המשפחה.

היו קשיים מיוחדים לעלות לארץ מברית המועצות בגלל שבאותה שנה בברית המועצות הכריזו שבעלי השכלה אקדמאית היו צריכים לשלם כופר עבור דיפלומה של השכלה. חשוב לציין שמה שהממשלה דרשה היו עבורי 20 משכורות חודשיות שלי שברור שסכום כסף כזה לא היו לי. אך אני הצלחתי להשיג את הכסף מאדם שהיה לו כסף שלא היה לא אפשרות להוציא את הכסף הזה מהמדינה. לא היו לי קשיים להיקלט בארץ ישראל, קליטתי בארץ הייתה טובה.

לא זכורה לי שום חוויה באופן מיוחד ממסע העלייה לארץ ישראל. 

אך אני זוכרת חוויה מיוחדת מימיי הראשונים בארץ ישראל והיא שהמטוס נחת בלילה, כאשר הגעתי לארץ. היה גשם חזק מאוד ולא ראיתי כלום. בלילה הגעתי עם המונית לנהריה, ושמה בלילה הלכנו לישון עם המעילים והמגפיים כמו שהגענו בגלל שהיה מאוד קר. אנחנו יצאנו מברית המועצות לפני מספר ימים, עזבנו את רוסיה מושלג, עצים נטולי עלים ואז כאשר התעוררנו לבוקר הראשון בישראל. פתאום ראינו ים כחול, פרחים, ירק, הכל פרח ומראה זה כבש את ליבי במשך כל חיי

7. לא היה שום אירוע היסטורי בארץ הולדתי ובארץ ישראל שהשפיע עליי או על משפחתי שזכור לי. 

לי ולמשפחתי היו יחסי שכנות טובים מאוד עם שאר שכנינו בבית ילדותי ונעוריי שחלק מיחסי שכנו אלו נמשכו במשך שנים ארוכות ורבות. בנוסף, לא אין אירועים חשובים בחיי העיר או המדינה בה חייתי שהייתי שותפה אליהם.

8. כאשר הייתי קטנה תמיד רציתי להיות מורה לספורט או דיילת. אני הכרתי את איציק בצלאל. אני הכרתי אותו דרך אחותי התאומה ודרך חבר משותף של אחותי ושל איציק. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. לאחר שאני ואיציק התחתנו והבאנו את בננו הראשון לעולם, אנחנו החלטנו להביא עוד ילד לעולם 4 שנים אחרי ילדנו הראשון. הילדה הזאת הייתה הדס. החיים שלי  היו הרבה פחות מעניינים לפני שהדס באה לעולם. כאשר הדס באה לעולם, היא הביאה לנו המון שמחה. אני שמחתי מאוד לקבל סוף סוף בת. הטיפ: להיות סובלני כלפי האחר ולדעת לקבל את האחר והשונה. הדבר הכי מגניב שחוויתי בחיי עד כה היה הטיול לאחר הצבא. אני נסעתי למזרח הרחוק, אני נסעתי לטיול תרמילאים במזרח. לאחר מכן, נסעתי לאיטליה וליוון. הטיול ארך 3 חודשים והוא היה מדהים. ישנם דברים רבים שמזכירים לי את עצמי כשאני הייתי בגיל 12 כמו רכיבה על אופניים ומשחקי מחניים.  

 

אבא שלי:

איציק בצלאל-

1. שמי יצחק בצלאל. כשהייתי בן 5, הוריי עברתו את שם המשפחה מבאסל לבצלאל. מעולם לא החלפתי את שמי הפרטי ומעולם לא היו לי כינויים. 

ידוע לי שמשמעותו של שם המשפחה שלי הוא בצל האל וידוע לי שמקורו הוא מהתנ"ך.

שמי הפרטי יצחק הינו ע"ש סבא של אבא שלי. מקורו של שמי הפרטי הוא מהתנ"ך.

שם הוריי: ציפורה וגדעון בצלאל

שם אחי: ניר בצלאל

שם אחותי: ליאורה בורנשטיין.

הסטטוס המשפחתי שלי הוא נשוי+3.

המקצוע שלי הוא כלכלן. 

2. אני נולדתי בתאריך ה-17 בפברואר, שנת 1,966.

אני נולדתי בתל אביב, ישראל.

המקום בו נולדתי לא עבר שינויים מאז שנולדתי.

3. בבית הולדתי דיברו בפרסית ועברית אך כיום אני דובר עברית ואנגלית בלבד.

הבית שבו גדלתי כילד הינו דירת שלושה חדרים בשכונת קרית שלום שבתל אביב. זהו בניין בן שתי קומות וארבע דירות, 

היו שתי דירות בכל קומה. לכל דירה הייתה גינה בשטח של כ- 80 מ"ר, שעות רבות בילדותי ביליתי בגינה שלנו. בגינה היו שני עצי פרי גדולים, עץ אחד של שזיפים אדומים ועץ שני של שזיפים לבנים. היה לנו בבית גם חצי חדר בו גידלנו כל מיני בע"ח. היה לי שם אקווריום, כלוב עם תוכים ועם גם גידלתי שם אפרוחים. היה לנו סלון עם רהיטים ישנים, היה לנו מזנון עם ספרים עבים על צ'רצ'יל.          

אני מצטער, אני לא זוכר שום אירוע שקרה שהיה קשור לאחים ולאחיות שלי.

אני זוכר שבבית ילדותי, אמי הייתי נוהגת להכין בכל יום של השבוע מאכל קבוע. בימים א' ו- ד' היינו אוכלים תפוחי אדמה עם בשר. בימים ב' ו- ה' היינו אוכלים שניצל ומקרוני. ביום ג' היינו אוכלים אורז עם גזר ובשר עוף. בימים ו' ושבת היא נהגה לגוון עם מאכלים שונים כמו מוסקה, אורז עם שעועית, עוף בתנור וכו'.    

אני בעיקר זוכר את החגים היהודים. אני באתי מבית מסורתי ולכן ליל הסדר וליל ראש השנה היו משמעותיים מאוד עבורנו. החג שאני זוכר אותו היטב הינו יום הכיפורים של שנת 1,973. בשעה 2 בצהריים, ישבתי על הרצפה עם אחותי ושיחקנו חמש אבנים. בשעה שתיים בדיוק נשמעה אזעקה בכל רחבי ישראל ומאותו רגע נכנסו למלחמה קשה ביותר. 

בבית ילדותי, אני הייתי עוזר לאמא שלי לעשות "ספונג'ה" בבית ולפני פסח הייתי עוזר בלקנות אבק מהמזנונים, מהמדפים ומהארונות. 

4. אני למדתי בבית ספר ממלכתי כללי בשם "ביאליק חולון".

מקצוע הלימוד האהוב עליי היה מתמטיקה.

בתיכון למדתי במגמת מחשבים. זו הייתה כיתת המחשבים הראשונה בחולון ואחת הראשונות בישראל. בנוסף, למדנו מתמטיקה ופיזיקה ברמה של חמש יחידות. 

כשאני הייתי ילד, הייתי יורד לשכונה למטה ומשחק שבע אבנים. כיום, ילדים לא יורדים לשכונה למטה לשחק והמשחק הזה כמעט נעלם מן העולם. 

פעם אחת, נסעתי עם הכיתה לטיול בית ספרי. במהלך ההליכה עצרנו לנוח ולאכול ארוחת בוקר ליד סניף של בנק הפועלים. אני מצאתי זרוק ברחוב שלט שעליו רשום "הכניסה מסביב וחץ ימינה". לקחתי את השלט והצמדתי אותו לדלת הכניסה של הבנק. המעשה המצחיק היה שהגיעו אנשים לבנק, ראו את השלט ואז פנו ימינה והלכו לחפש את הכניסה לבנק מסביב. 

בתקופת נעוריי, הייתי תלמיד מצטיין ועצמאי מאוד. לכן, לא עירבתי את הוריי בנעשה בבית הספר ולא שיתפתי אותם כמעט בדבר. הוריי תמיד דאגו והשתדלו מאוד לפתור את בעיות הפרנסה ולכן היו עסוקים מאוד בעבודה. בשבתות הייתי הולך עם אבי לבית הכנסת וזה למעשה היה הזמן היחיד שבילינו ביחד.

מערכת היחסים שלי עם אחותי הייתה מערכת יחסים של יחסי כבוד. מגיל 12 בערך לא היו בינינו יחסי קרבה ולא היינו משתפים זה עם זה חוויות. אחי הצעיר קטן ממני ב- 6 וחצי שנים ולכן תמיד הסתכל עליי כאח הגדול שלו. אני תמיד שמרתי עליו, חינכתי אותו, לימדתי אותו והוא תמיד העריך אותי והתייעץ איתי כמעט על כל נושא. 

כשהייתי ילד לא היו מחשבים בעולם. יותר מזה הוריי חיכו במשך 6 שנים עד שקיבלנו טלפון לבית. באותם שנים היינו מתקשרים מטלפון ציבורי כשהיינו צריכים. המהפכה בתקשורת שאפשר להזמין טלפון לבית ולקבל אותו תוך חצי שעה ולכל אדם יש טלפון סלולרי בכיס שינתה את חיינו. אני הייתי תלמיד מצטיין מאוד, הייתי חרוץ מאוד ובכיתה י' קיבלתי פרס מעיריית חולון שחולק לתלמידים מצטיינים. 

5. היה לי חבר טוב מאוד בשם דוד סוויסה שהיה חבר שלי מכיתה ג' ועד התיכון. היינו נוסעים לטיולים ביחד, היינו משחקים כדורסל ביחד, היינו הולכים לסרטים ביחד. היינו החברים הכי טובים. 

הייתי חבר בתנועת נוער הנקראת "השומר הצעיר". לתנועת נוער זו היה בניין בחולון ושם היינו מתאספים. הייתי בתנועת נוער זו 4 שנים מכיתה ו' עד כיתה ט'. נהגנו לעשות פעולות בחולות חוסמסה, דיונות חול בחולון שכיום בנוי שם קניון חולון. 

היינו משחקים משחקי חברה, היינו משחקים "תפוס ת'דגל", היינו עושים שם קומזיצים, היינו משחקים "חפש את המטמון". 

אני אהבתי מאוד לשחק כדורסל, הייתי משחק בחצר של הבית, בחצר בית הספר, בחצר השומר הצעיר. כדורסל היה התחביב היחיד שלי. 

בתנועת הנוער עשינו טיול שנמשך 5 ימים מים אל ים. התחלנו בנחל עמוד מעל הכינרת והגענו עד נחל בצת והים התיכון. אני נהניתי מאוד מהטיול, היה אש לילה.

כשהייתי נער לא קראתי ספרים אך כאשר הייתי ילד קראתי ספרים רבים בעיקר ספרים של קרל מיי על המערב הפרוע. 

חווית ההתבגרות החזקה ביותר הזכורה לי היא שנסעתי בגיל 15 עם חברי צחי לחוף נואייבה שבסיני. נסענו ל- 5 ימים לסיני, ישנו בשקי שינה על שפת הים.

בגיל ההתבגרות האזנתי בעיקר למוזיקה ישראלית ולפינק פלויד. 

האזנתי לשלמה ארצי, אריק איינשטיין, כוורת, שלום חנוך וכו'.

לצערי, אני לא התנדבתי לשום מוסד. 

7. האירוע ההיסטורי שהשפיע עליי ועל משפחתי הכי הרבה הוא מלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה, ישראל נכנסה למשבר כלכלי חמור וזה השפיע באופן אישי על משפחתי. באותם ימים היו עליות מחירים של מוצרי המזון ושל הדלק. לכן, המדינה החליטה שכל רכב צריך להיות מושבת יום אחד בשבוע. כל בעל רכב בחר את היום שבו הרכב שלו יהיה מושבת ואבא של בחר את יום השבת כיום שבו הרכב מושבת ולכן הפסקנו לצאת בשבת לטיולים. 

לא היו לי שום קשרי שכנות עם שכניי בבית נעוריי ולא היו שום אירועים חשובים בחיי העיר או המדינה בה חייתי שהייתי שותף אליהם. 

8. כשהייתי ילד הושפעתי מאוד מהסיפורים על מלחמת יום הכיפורים ולכן רציתי להיות הרמטכ"ל. 

הייתי בתנועת הנוער "השומר הצעיר".

יום אחד, חברי ושותפי לחדר במעונות אמר לי שהוא הולך לפגוש את יהודית שלומדת איתו כלכלה וגם היא גרה במעונות.  הוא הציע לי לבוא עמו והלכנו ביחד לחדר של יהודית במעונות. שם גרה גם אחותה התאומה, חנה. התיידדנו ולאחר כחודשיים הצעתי לחנה ללכת עמי לסרט במדרחוב של ירושלים. כשיצאנו מהמכונית ירד גשם ואני הייתי בלי מטריה אז ביקשתי להיכנס מתחת למטריה של חנה ובגלל שהמטריה הייתה קטנה נאלצתי לחבק אותה. זאת הייתה הפעם הראשונה בה חיבקתי את חנה. לאחר שאני וחנה התחתנו והבאנו את בננו הראשון לעולם, אנחנו החלטנו להביא עוד ילד לעולם 4 שנים אחרי ילדנו הראשון. הילדה הזאת הייתה הדס. הילדה הזאת הייתה הדס. החיים שלי היו הרבה פחות מעניינים לפני שהדס באה לעולם. כאשר הדס באה לעולם, היא הביאה לנו המון שמחה. אני שמחתי מאוד לקבל סוף סוף בת. 

הדבר הכי מגניב שעשיתי בחיי עד כה היה קורס קצינים בביה"ס לקצינים. למדתי בקורס לנווט, למדתי אסטרטגיות צבאיות, ניווטנו המון בכל רחבי ישראל ולמדתי להכיר אזורים שלא הכרתי בעבר. לילות רבים. התאמנו ללא שינה ולמדנו להכיר את היכולות הפיזיות והמנטליות שלנו. 

 

 

אחי הגדול:

אביב בצלאל-

שמי אביב בצלאל. אני בן 17 וחצי. שם הוריי הוא איציק וחנה בצלאל (אנחנו אחים מאותם הורים).

אני תלמיד בכיתה י"א בביה"ס אליאנס, ברמת אביב. 

אני הייתי בן 5 בערך כאשר הדס נולדה. 

אני לא זוכר את היום בו הדס נולדה אך אני זוכר שלא הייתי מרוצה מכך שאני כבר לא אהיה הילד הקטן במשפחה.

אני זוכר שחשבתי שאני בטח אקנא באחותי הקטנה כי היא תזכה לכל תשומת הלב מהוריי אך זה לא קרה.

לפני שהדס נולדה, החיים שלי היו כיפיים ומאושרים יותר בכך שאני הייתי הילד היחיד בבית כך שאני קיבלתי כל מה שרציתי. 

כל  תשומת הלב של הוריי הייתה רק שלי אך זה השתנה בכך שברגע שהיא נולדה הייתה לי רק חצי מתשומת הלב שלהם. 

אני זוכר איזה אירוע שאני ואחותי היינו ביחד והוא היה מאוד כיף. אני זוכר שבבר מצווה של בן דודנו גיל, אני והדס רקדנו ביחד. אני ואחותי שיחקנו ביחד, אכלנו ביחד ובילינו ביחד. אני זוכר שנהניתי מאוד והיה לי כיף מאוד עם אחותי הקטנה.

אני התנדבתי במגן דוד אדום כחלק מהמחויבות האישית שלי שהייתי צריך לעשות בגלל בית הספר. 

אני זוכר שנהניתי לעזור לכל האנשים הפצועים או החולים ושלמדתי מהחוויה הזאת המון. 

תוכנית הטלוויזיה האהובה עליי כשהייתי ילד הייתה השמינייה. 

אני רוצה להיות מהנדס מחשבים כשאני אהיה גדול.

התחביבים שלי הם: רכיבת אופניים, התעמלות בחדר הכושר, שחייה, שמיעת מוזיקה, ללמוד הרבה וכו'.

 

אחי הקטן:

עידו בצלאל-

שמי עידו בצלאל ואני בן 9. שם הוריי הוא איציק וחנה בצלאל (אנחנו אחים מאותם הורים). 

אני תלמיד בכיתה ג'2 בביה"ס משתלה שבשכונתי. 

אני עדיין לא הייתי כאשר הדס נולדה כי אני קטן ממנה. הדס הייתה בת 3 וחצי כשאני באתי לעולם.

הזיכרון הראשון שלי מהדס היה כשאני ואחותי הלכנו ביחד עם אמא ואבא שלנו להצגה הנקראת "יציאת מצרים". אני זוכר שנהניתי מאוד בהצגה עם אחותי. אני הלכתי להצגה הזאת כאשר אני הייתי בן 4 ומאותו רגע אני התחלתי לזכור את אחותי הגדולה, הדס. 

תכנית הטלוויזיה האהובה עליי כשהייתי ילד קטן יותר הייתה בובספוג.

כשאני אהיה גדול, אני ארצה להיות שחקן כדורסל בקבוצת מכבי אלקטרה תל אביב. אם אני לא אהיה שחקן כדורסל במכבי אז אני אפתח מסעדה שאני אקרא לה "מסעדת טעים". אך בינתיים כאשר אני עדיין ילד, אני אוהב לעשות המון דברים אחרים כמו רכיבת אופניים, לשחק כדורסל וטניס, ללכת לחוגי קיקבוקס, לשחק בבית הספר עם החברים כדורגל. 

יש לי כמה כינויים כמו פיצקי, קטנצ'וק, בצל, עידודיק, עיד, בצלאל. 

החג האהוב עליי הוא פורים כי מתחפשים, כיף, זה החג הכי קרוב לתאריך היום הולדתי שלי.

הטיפ שלי לחיים הוא "תמיד תאהבו את מכבי, ואם תהיו פרשנים תהיו כמו פיני גירשון".

הצבעים האהובים עליי הם צהוב וכחול.

השיר האהוב עליי הוא "what does the fox says?".